בנושא: שקיעתה של ממלכת נומנור, בסיפור אקלבת, מ"הסילמריליון" של ג'.ר.ר. טולקין.
אקלבת, אשר שקעה
הלילה דמם,
שחור ואפל,
הירח אבד,
וירד ערפל.
הרוח לחשה,
כבו כוכבים,
המים שקטו,
ושקטו העלים.
הגשם החל,
עדין וחלש,
הדשא הרך,
האפיר וכמש.
הרעם הדהד,
ברקים נשלחו,
הגשם ניתך,
מי הים געשו.
והבליח ברק,
וילל הזאב,
והגשם זלג,
על הים הדואב.
ואלף ספינות,
הפליגו לשם,
אל ארץ הנצח
מעבר לים.
כך בא הקיסר,
אל החוף הצחור,
והביא מלחמה,
עד אל ארץ האור.
המים השחירו,
החושך גבר,
לקול זעקות,
האוקיינוס נשבר.
כיפת המקדש
הזהוב נסדקה,
מפסגת מנלטרמה,
עלתה להבה.
ואל תוך הצללים,
הארץ שקעה,
ובמים, במים,
אלנה אבדה.